לאראל מרגלית ממפלגת "העבודה" יש תכנית יפה לעידוד תעשיית ההייטק הישראלית תוך חיזוק הפריפריה. בין השאר ממליץ מרגלית על הקמת מרכז הייטק מתמחה בתחום התוכנה הארגונית.
אני מאמין שישראל צריכה לעבור עוד קפיצת מדרגה כדי להביא בשורה אמיתית לעולם המערכות הארגוניות הנשלטת על ידי יצרניות הERP הגדולות. לא מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית, אלא בקפיצת מדרגה ארגונית/ניהולית.
כל מי שעקב אחרי הפרסומים שלי עד כה כבר בטח מבין במה מדובר. מדובר בהבנה שכל ארגון היום, בין אם הוא חברה מסחרית או גוף ציבורי, מתקיים בסביבה דינמית ומורכבת לאין שיעור. הוא נאלץ להתמודד עם רגולציות משתנות ועם שוק דינמי. הוא גם נאלץ לעשות זאת באופן עקבי ומיטבי, הן בזכות התובענות של השוק, והן בזכות הבקרה החיצונית שלה הוא נתון.
עם ההבנה הזו צריך לבוא גם התובנה שהיום, יותר מתמיד, ניתוח עסקי מקצועי ואפקטיבי הופך להיות הכרחי. בן דמותו המודרני של מהנדס התעשייה והניהול הוא זה שאמור לעמוד בלב הסערה, להבין את האסטרטגיה הארגונית, אופן העבודה ומכלול המגבלות החיצוניות והפנימיות. הוא זה שאמור לסייע למנהלים לגבש פתרונות מוצקים ועקביים, לפרוט אותם לפרטים ולהבין את משמעויותיהם. הוא גם זה שאמור להבין בדיוק כיצד אמורות לפעול מערכות המידע הארגוניות, ולו רק מכיוון שהוא זה שמבין כיצד אמור הארגון לפעול בכל מצב ומצב.
המסקנה ברורה. הדור הבא של מערכות המידע הארגוניות חייב לשים את המנתח העסקי במרכז. הוא חייב לאפשר לו ליישם את המודל הארגוני האופטימלי לאותו ארגון : לקבוע מהן הישויות בהן עוסק הארגון, למפות את תהליכי העבודה, הגורמים הפועלים בארגון ומחוצה לו, האירועים העסקיים, והכללים העסקיים. עליו לאפשר לו לתעד את המודלים האלו, לקשור אותם לרגולציה ולאסטרטגיה הארגונית. הדור הבא של מערכות המידע צריך לעשות את כל זה בזול ומהר עם התערבות מינימלית של מתכנתים.
למרבה הצער, תהליך ההתמקצעות ופיתוח הידע בתחום הניתוח העסקי דילג על מדינת ישראל. מעט מאוד חברות גדולות (שאמורות להוביל את התהליך) משקיעות משאבים בנושא. על גופים ציבוריים אין מה לדבר. מתודולוגיות חדישות בתחום כמעט ולא זוכות להתייחסות באקדמיה, ואין מסלולי הכשרה מסודרים למנתחים עסקיים.
זו קפיצת הדרך שאנחנו צריכים לעבור אם נרצה להוביל את הדור הבא של מערכות המחשוב הארגוניות...
אני מאמין שישראל צריכה לעבור עוד קפיצת מדרגה כדי להביא בשורה אמיתית לעולם המערכות הארגוניות הנשלטת על ידי יצרניות הERP הגדולות. לא מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית, אלא בקפיצת מדרגה ארגונית/ניהולית.
כל מי שעקב אחרי הפרסומים שלי עד כה כבר בטח מבין במה מדובר. מדובר בהבנה שכל ארגון היום, בין אם הוא חברה מסחרית או גוף ציבורי, מתקיים בסביבה דינמית ומורכבת לאין שיעור. הוא נאלץ להתמודד עם רגולציות משתנות ועם שוק דינמי. הוא גם נאלץ לעשות זאת באופן עקבי ומיטבי, הן בזכות התובענות של השוק, והן בזכות הבקרה החיצונית שלה הוא נתון.
עם ההבנה הזו צריך לבוא גם התובנה שהיום, יותר מתמיד, ניתוח עסקי מקצועי ואפקטיבי הופך להיות הכרחי. בן דמותו המודרני של מהנדס התעשייה והניהול הוא זה שאמור לעמוד בלב הסערה, להבין את האסטרטגיה הארגונית, אופן העבודה ומכלול המגבלות החיצוניות והפנימיות. הוא זה שאמור לסייע למנהלים לגבש פתרונות מוצקים ועקביים, לפרוט אותם לפרטים ולהבין את משמעויותיהם. הוא גם זה שאמור להבין בדיוק כיצד אמורות לפעול מערכות המידע הארגוניות, ולו רק מכיוון שהוא זה שמבין כיצד אמור הארגון לפעול בכל מצב ומצב.
המסקנה ברורה. הדור הבא של מערכות המידע הארגוניות חייב לשים את המנתח העסקי במרכז. הוא חייב לאפשר לו ליישם את המודל הארגוני האופטימלי לאותו ארגון : לקבוע מהן הישויות בהן עוסק הארגון, למפות את תהליכי העבודה, הגורמים הפועלים בארגון ומחוצה לו, האירועים העסקיים, והכללים העסקיים. עליו לאפשר לו לתעד את המודלים האלו, לקשור אותם לרגולציה ולאסטרטגיה הארגונית. הדור הבא של מערכות המידע צריך לעשות את כל זה בזול ומהר עם התערבות מינימלית של מתכנתים.
למרבה הצער, תהליך ההתמקצעות ופיתוח הידע בתחום הניתוח העסקי דילג על מדינת ישראל. מעט מאוד חברות גדולות (שאמורות להוביל את התהליך) משקיעות משאבים בנושא. על גופים ציבוריים אין מה לדבר. מתודולוגיות חדישות בתחום כמעט ולא זוכות להתייחסות באקדמיה, ואין מסלולי הכשרה מסודרים למנתחים עסקיים.
זו קפיצת הדרך שאנחנו צריכים לעבור אם נרצה להוביל את הדור הבא של מערכות המחשוב הארגוניות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה