הפרסום הזה הולך להיות הפרסום האחרון בנושא "הניתוח העסקי וחשיבותו לאומה". משמע, אין ברירה אלא להגיע לפואנטה כלשהי של הפרסומים הקודמים.
אולי כדאי להתחיל מתיאור של התחום שלקחתי מתוך אתר של חברת הדרכה מרכזית מאוד (שלמיטב ידיעתי היא מהבודדות בארץ שמציעה קורס בניתוח עסקי) : "בעבר נדרש מנתח המערכות אך ורק לקבל את דרישות הלקוח ולתרגמן ל"שפה" המובנת ע"י הלקוח והמובנת ע"י עולם מערכות המידע. בעקבות השינויים הגלובאליים התקבלה התובנה כי על מנתח המערכות להתחבר לעולם העסקי של הארגון בצירוף הבנה עמוקה יותר של דרישות וצרכי הלקוח."
אולי כדאי להתחיל מתיאור של התחום שלקחתי מתוך אתר של חברת הדרכה מרכזית מאוד (שלמיטב ידיעתי היא מהבודדות בארץ שמציעה קורס בניתוח עסקי) : "בעבר נדרש מנתח המערכות אך ורק לקבל את דרישות הלקוח ולתרגמן ל"שפה" המובנת ע"י הלקוח והמובנת ע"י עולם מערכות המידע. בעקבות השינויים הגלובאליים התקבלה התובנה כי על מנתח המערכות להתחבר לעולם העסקי של הארגון בצירוף הבנה עמוקה יותר של דרישות וצרכי הלקוח."
בעייתי מאוד.
כבר הבנו שניתוח עסקי זה לא סוג של ניתוח מערכות. יש לו פונקציה שונה, קהל יעד שונה וטכניקות שונות. ההגדרה הזו גם מרמזת לכך שניתוח עסקי הוא שלב באפיון מערכת מידע. אז זהו שלא. ניתוח עסקי מתבצע כל הזמן, ולאו דווקא קשור למערכות מידע.
בפרסום הקודם כתבתי על המורכבות בניהול ארגון מודרני. על העובדה שכל פעולה והחלטה שמתבצעת בו מושפעת ממגוון רחב של גורמים. היום נהוג להיטפל דווקא לסיכונים (תופעה שממש מרגיזה אותי - נושא לפרסום אחר...), אבל יש גם יעדים עסקיים, ערכים, אסטרטגיות, רגולציות, יחסי גומלין מול ספקים, לקוחות וארגונים שונים וכו'. אם לוקחים את כל הגורמים האלו ברצינות הראויה, קשה מאוד לתכנן התנהלות עסקית שתתאים להם באופן מיטבי ועקבי. מה שיותר גרוע הוא שגם אחרי שמתכננים פתרון סביר, צריך להיות עם האצבע על הדופק, וכשמשתנה משהו בסביבה הארגונית, להציע ולתכנן מהר ככל האפשר משהו עדכני.
מספיק לעיין קצת בתקשורת הכלכלית בשנה האחרונה כדי להבין מה המשמעות הקשה של חוסר יכולת להתמודד עם סביבה ארגונית משתנה.
ומי אמור לטפל בעניין הזה?
- המנהלים? - הם אמנם אחראים, אבל נראה שאין להם את הכלים, ואת ההתמקצעות הנכונה ובעיקר את הזמן.
- יועצים עסקיים? - הם מאוד רלוונטיים בחשיפת סיכונים, בתכנון אסטרטגיות ובהתמודדות עם אתגרים עסקיים, אבל כאן אנחנו עוסקים ברמת היישום, ולא ברמת האסטרטגיה; בתפעול השותף ולא בפרויקט שיפור נקודתי.
- יועצים משפטיים? - הם שוחים בנבחי הרגולציה והחוזים אבל לא נמצאים בצד העסקי.
- אנשי מערכות מידע? - נו, מה לעשות. היום הנטל נופל על הכתפיים שלהם. בסופו של דבר רוב ההתנהלות הארגונית באה לידי ביטוי במערכות המידע. לכן מי שנאלץ לעשות את העבודה הם המנמ"רים (ברמה הגבוהה) ומנתחי המערכות. כשמנתח המערכות הוא זה שצריך להושיב את כל הגורמים הרלוונטיים כדי לפתור סוגיה באופן הניהול של הארגון יש לנו בעיה. הוא האיש הלא נכון (במקצועו) עם הכלים הלא נכונים (מודלים של ניתוח מערכות) בזמן הלא נכון (בלחץ של פיתוח מערכת, ובדרך כלל כשטווח הפתרונות מוגבל ע"י החלטות ניתוח קודמות)
בקיצור - החלק החסר בפאזל הוא המנתח העסקי. לכן אני מעדיף את ההגדרה של הIIBA (מתוך ויקיפדיה, שאגב, עוד אין בה ערך עברי לתחום) : "a liaison among stakeholders in order to understand the structure, policies, and operations of an organization, and to recommend solutions that enable the organization to achieve its goals."
כל מילה כאן חשובה. הוא מתווך, לא מקור ידע אלא מי שאמור להבין ולעשות סדר. הוא זה שאמור לנתח את כל סבך הגורמים בארגון ולהציע פתרונות עסקיים.
אין לי ספק שבארגונים מודרניים ומורכבים הצורך בניתוח עסקי איכותי הוא קריטי. בלעדיו הארגון לא יכול להתמודד באופן עקבי ומיטבי עם כל הגורמים החיצוניים והפנימיים, הוא לא יוכל להשתנות מספיק מהר, ובטח לא לבנות מערכות מידע בעלות סבירה עם החזר גבוה על ההשקעה.
ארגון שתקוע עם מנתחים עסקיים שמוגבלים לכתיבת מסמכי דרישות וRFPים, או ללא מנתחים עסקיים בכלל ימצא את עצמו מהר מאוד (אם הוא לא כבר שם) בבעיה קשה.
בשבוע הבא - מה זו מערכת מידע טובה באמת ולמה אין כל כך הרבה כאלו בסביבה.
