הייתי במילואים בשבוע שעבר וחזרתי מרוצה ומלא גאווה. זכיתי לשמוע שאחד הפרויקטים שיזמתי לפני אי אילו שנים הגיע סוף סוף לשלבים סופיים. תמיד מרגש לראות איך ה"בייבי" שלך קורם עור וגידים, אפילו כשזה לוקח המון זמן, ואפילו כשאתה לא קשור יותר לפרויקט או ללקוח.
אבל אני מקדים כאן את המאוחר. אולי כדאי לפתוח את הפרסום הראשון בבלוג הזה באיזו הקדמה קצרה.
אז נעים מאוד. אני אמיר ואני מנתח עסקי (כן, מדובר בתרגום צולע ל-Business Analyst ואנחנו עוד נדון לא מעט במהות המקצוע הזה), אבל אם מישהו מתעקש לכנות אותי מנתח מערכות, יועץ מערכות מידע או סטודנט לפילוסופיה, הוא לא מפספס בהרבה. מ-1998 אני מחלק את זמני בכל מיני אופנים בין תפקידי פיתוח,ניהול, אפיון וייעוץ בעולם מערכות המידע לבין האקדמיה.
אולי זה בגלל הרקע האקדמי, אולי זה בגלל הפרויקטים אליהם נחשפתי ואולי זה סתם אני, אבל בלא מעט מקרים מצאתי שהעמדות המקצועיות שגיבשתי היו קצת שונות. לפעמים ריאקציונריות לגמרי ולפעמים סתם מנותקות מהכיוונים המקובלים בשוק. זה לא אומר שכולן היו נכונות. עברתי דרך לא קצרה בשנים האחרונות ולמדתי בהן לא מעט (כן, גם על למידה וצבירת ידע אחפור קצת בפרסומים הבאים).
זו בדיוק המטרה של הבלוג הזה - לעבור אתכם חלק מהמסע ולחלוק במסקנות שכבר הסקתי, להציג עמדות קצת שונות על מגמות בעולם הIT ולהתווכח עליהן. אני אכתוב על נושאים מקצועיים כמו ERP, ניהול ידע, כללים עסקיים, ניתוח מערכות וניתוח עסקי. אנסה לצלול גם אל הסוגיות שמאחורי הפרקטיקה כגון: מהו ידע מעשי, האם אנחנו יכולים לייצג אותו באופן נגיש וליישם אותו במערכות מידע, ועד כמה נכון או ראוי לפתח מערכות מונחות ידע ארגוני.
מי יודע? אולי בזכות הבלוג הזה נגבש רעיונות חדשים ומקוריים.
בואו נשים את הקלף האחרון על השולחן. זה גם בלוג שיווקי. בתחילת 2012 הקמתי את "גוונים" - חברה שמעניקה שירותי ייעוץ מערכות וניתוח עסקי ייחודיים, בעלת מומחיות בניתוח כללים עסקיים. הבלוג הזה אמור לשכנע אתכם, הקוראים, בצורך בשירותים שאנחנו מספקים ובמומחיות הייחודית שלנו. למי שחושש מתוכן שיווקי אני רק יכול להגיד שאני לא איש שיווק. מניח שזה גם בא לידיי ביטוי בבלוג... אני כותב (ומוכר) רק דברים שאני באמת מאמין בהם.
ובחזרה לנושא הפרסום.
באותה תקופה (לפני כ-10 שנים) יזמתי החלפה של שתי מערכות ותיקות. המערכת הראשונה הוחלפה עוד כשהייתי שם. זה היה פרויקט לא פשוט שבוצע בהצלחה רבה על ידי צוות מוכשר ואיכותי. הוא אמנם הסתיים בחריגה של חצי שנה (בינינו, כמה פרויקטים לא חורגים...) אבל התוצר היה בסופו של דבר איכותי מאוד.
המערכת השנייה הייתה הרבה יותר גדולה ורגישה. לא פלא שההחלפה שלה הייתה כרוכה בהחלטות ניהוליות קשות, במכרזים ובעבודת הכנה שנמשכה המון המון זמן. היום היא נמצאת לקראת הסיום המוצלח.
אני גאה מאוד בפרויקטים האלו, בתוצרים שלהם ובאנשים שביצעו אותם אבל היום אני מאמין שהפרויקט הראשון לא היה צריך להתקיים. במבט לאחור, השיקולים שהביאו אותי ליזום ולקדם את הפרויקט היו שיקולים מוטעים שהובילו אותי להחלטה שגויה.
המוטיבציה לפרויקט הייתה שלי, כשמתוקף תפקידי הייתי סוג של "מנהל לקוח" או "מנהל מוצר". אותה מערכת פותחה בטכנולוגיית MAGIC, טכנולוגיה שסומנה כטכנולוגיה מיושנת שאינה נתמכת יותר בגוף הפיתוח. בנוסף, הארכיטקטורה של המערכת הייתה מיושנת (שרתים באתרים) והיו בה כמה בעיות עיצוביות מעצבנות.בעת ייזום הפרוייקט הצלחנו להראות ROI כלשהו שמבוסס על חסכון בעלויות אחזקה, אבל הטיעון העיקרי היה שיש להחליף את המערכת בגלל הטכנולוגיה המיושנת. חשוב לומר שגם הלקוח קנה את הטיעון. גם הוא מעוניין במערכות חדשניות יותר(WEBיות היתה אז מילת הקסם).
מה שלא נלקח בחשבון הוא העלויות הנלוות הלא מבוטלות אך בלתי מדידות; עלויות של מומחי יישום מצד הלקוח שסייעו באפיון המערכת ובבדיקתה, עלויות של תקופת חוסר היציבות הממושכת שנלווית להכנסת מערכת חדשה ועלויות אי השקעה בשינויים שוטפים חשובים בתקופת הפיתוח של המערכת החדשה. מול עלויות אלו, אני לא מצליח לזהות תועלות עסקיות מהותיות.
אבל אני מקדים כאן את המאוחר. אולי כדאי לפתוח את הפרסום הראשון בבלוג הזה באיזו הקדמה קצרה.
אז נעים מאוד. אני אמיר ואני מנתח עסקי (כן, מדובר בתרגום צולע ל-Business Analyst ואנחנו עוד נדון לא מעט במהות המקצוע הזה), אבל אם מישהו מתעקש לכנות אותי מנתח מערכות, יועץ מערכות מידע או סטודנט לפילוסופיה, הוא לא מפספס בהרבה. מ-1998 אני מחלק את זמני בכל מיני אופנים בין תפקידי פיתוח,ניהול, אפיון וייעוץ בעולם מערכות המידע לבין האקדמיה.
אולי זה בגלל הרקע האקדמי, אולי זה בגלל הפרויקטים אליהם נחשפתי ואולי זה סתם אני, אבל בלא מעט מקרים מצאתי שהעמדות המקצועיות שגיבשתי היו קצת שונות. לפעמים ריאקציונריות לגמרי ולפעמים סתם מנותקות מהכיוונים המקובלים בשוק. זה לא אומר שכולן היו נכונות. עברתי דרך לא קצרה בשנים האחרונות ולמדתי בהן לא מעט (כן, גם על למידה וצבירת ידע אחפור קצת בפרסומים הבאים).
זו בדיוק המטרה של הבלוג הזה - לעבור אתכם חלק מהמסע ולחלוק במסקנות שכבר הסקתי, להציג עמדות קצת שונות על מגמות בעולם הIT ולהתווכח עליהן. אני אכתוב על נושאים מקצועיים כמו ERP, ניהול ידע, כללים עסקיים, ניתוח מערכות וניתוח עסקי. אנסה לצלול גם אל הסוגיות שמאחורי הפרקטיקה כגון: מהו ידע מעשי, האם אנחנו יכולים לייצג אותו באופן נגיש וליישם אותו במערכות מידע, ועד כמה נכון או ראוי לפתח מערכות מונחות ידע ארגוני.
מי יודע? אולי בזכות הבלוג הזה נגבש רעיונות חדשים ומקוריים.
בואו נשים את הקלף האחרון על השולחן. זה גם בלוג שיווקי. בתחילת 2012 הקמתי את "גוונים" - חברה שמעניקה שירותי ייעוץ מערכות וניתוח עסקי ייחודיים, בעלת מומחיות בניתוח כללים עסקיים. הבלוג הזה אמור לשכנע אתכם, הקוראים, בצורך בשירותים שאנחנו מספקים ובמומחיות הייחודית שלנו. למי שחושש מתוכן שיווקי אני רק יכול להגיד שאני לא איש שיווק. מניח שזה גם בא לידיי ביטוי בבלוג... אני כותב (ומוכר) רק דברים שאני באמת מאמין בהם.
ובחזרה לנושא הפרסום.
באותה תקופה (לפני כ-10 שנים) יזמתי החלפה של שתי מערכות ותיקות. המערכת הראשונה הוחלפה עוד כשהייתי שם. זה היה פרויקט לא פשוט שבוצע בהצלחה רבה על ידי צוות מוכשר ואיכותי. הוא אמנם הסתיים בחריגה של חצי שנה (בינינו, כמה פרויקטים לא חורגים...) אבל התוצר היה בסופו של דבר איכותי מאוד.
המערכת השנייה הייתה הרבה יותר גדולה ורגישה. לא פלא שההחלפה שלה הייתה כרוכה בהחלטות ניהוליות קשות, במכרזים ובעבודת הכנה שנמשכה המון המון זמן. היום היא נמצאת לקראת הסיום המוצלח.
אני גאה מאוד בפרויקטים האלו, בתוצרים שלהם ובאנשים שביצעו אותם אבל היום אני מאמין שהפרויקט הראשון לא היה צריך להתקיים. במבט לאחור, השיקולים שהביאו אותי ליזום ולקדם את הפרויקט היו שיקולים מוטעים שהובילו אותי להחלטה שגויה.
המוטיבציה לפרויקט הייתה שלי, כשמתוקף תפקידי הייתי סוג של "מנהל לקוח" או "מנהל מוצר". אותה מערכת פותחה בטכנולוגיית MAGIC, טכנולוגיה שסומנה כטכנולוגיה מיושנת שאינה נתמכת יותר בגוף הפיתוח. בנוסף, הארכיטקטורה של המערכת הייתה מיושנת (שרתים באתרים) והיו בה כמה בעיות עיצוביות מעצבנות.בעת ייזום הפרוייקט הצלחנו להראות ROI כלשהו שמבוסס על חסכון בעלויות אחזקה, אבל הטיעון העיקרי היה שיש להחליף את המערכת בגלל הטכנולוגיה המיושנת. חשוב לומר שגם הלקוח קנה את הטיעון. גם הוא מעוניין במערכות חדשניות יותר(WEBיות היתה אז מילת הקסם).
מה שלא נלקח בחשבון הוא העלויות הנלוות הלא מבוטלות אך בלתי מדידות; עלויות של מומחי יישום מצד הלקוח שסייעו באפיון המערכת ובבדיקתה, עלויות של תקופת חוסר היציבות הממושכת שנלווית להכנסת מערכת חדשה ועלויות אי השקעה בשינויים שוטפים חשובים בתקופת הפיתוח של המערכת החדשה. מול עלויות אלו, אני לא מצליח לזהות תועלות עסקיות מהותיות.
ואגב, MAGIC חייה וקיימת היום, כמו PL/I וCOBOL, ואפילו כמו טכנולוגיות ייעודיות שאף אחד לפני עשור לא נתן להם יותר משנתיים שלוש. הדעה הקדומה מהכותרת של הפרסום מתייחסת בדיוק לזה - לאינסטינקט הבסיסי של כל טכנולוג באשר הוא להעדיף פיתוח/טכנולוגיה חדשה על פני הקיים. יש נטייה להקצין את החסרונות במצב הקיים ולהאדיר את הטכנולוגיה החדשה.
לאמירה הפופולרית בשנים האחרונות שה-IT צריך להוסיף ערך לעסק יש כמה השלכות. אחת מהן היא שצריך להבין שהIT מייצר עלויות עקיפות משמעותיות לעסק. מנהלי מערכות מידע צריכים לקחת בחשבון שגם אם לפרויקט שלהם יש הגיון כלכלי פנימי, לא בטוח שהוא נכון מבחינה עסקית, אפילו אם הוא חוסך מיליונים בהוצאות אחזקה או תפעול.
כלקח אישי, אני נוטה היום להעריך לחיוב בעיקר יוזמות פיתוח שהגיעו מהעסק עצמו : התאמה לרגולציות ושינוי מדיניות, שיפור תהליכים עסקיים וניצול טכנולוגיות לבניית יכולות עסקיות חדשות. אני לא טוען שפרויקטים אחרים הם פסולים מיסודם, אלא רק שצריך לבחון אותם בשבע עיניים זהירות במיוחד.
ומה לגבי המערכת השנייה? שם לא נתנו לטכנולוגיה יותר משנתיים שלוש עד לקריסה סופית (מה שאגב לא קרה עד עצם היום הזה). אבל לא זו הנקודה. במערכת הזו היו בעיות מבניות קשות, שיוצרת קשיים עקרוניים למשתמשים בה. אלו לא בעיות טכניות אלא בעיות עסקיות שהפתרון שלהן שווה כל גרוש.
אז בהצלחה למפתחים. מקווה להיות שם כשיגזרו את הסרט...
