ידע מעשי לא נופל מהשמים

טוב, לפחות לא מאז לוחות הברית.

השאלה מהו ידע מעשי (Knowhow) לא זכתה לפופולריות רבה בספרות הפילוסופית, וכרגיל למרות זאת, לא חסרות עמדות. באופן אישי, התחלתי לחקור את הנושא עם תפיסה ברורה: לדעת איך עושים משהו זה בעצם לדעת אוסף של כללים, של עובדות. מי שיודע איך לעשות משהו טוב הוא זה שיודע את האלגוריתם הנכון. לצורך העניין, אם נקודד אלגוריתם מספיק מדויק לתוכנת מחשב, היא תדע לעשות דברים בדיוק כמו בן אנוש.
תכלס, זו עמדה מאוד רווחת (אולי פחות בקרב פילוסופים), ובייחוד בעידן המחשב.

החקירה שלי הובילה אותי להעדיף, בסופו של דבר, עמדה אחרת. עמדה שלפיה ידע מעשי הוא סוג של כישור, כמו לרכב על אופניים. אין בו דבר וחצי דבר מילולי. כשאנחנו לומדים איך לעשות משהו, אנחנו בעצם מפתחים כישור חדש ולא לומדים כללים ועובדות. או כפי שאחד הפילוסופים האהובים עלי, הילרי פאטנם, מצטט מאחד ממוריו (פול זיף)*:

“There are right and wrong ways to use a screwdriver,” he said, “but there isn’t a rule for using
 a screwdriver.”

אז איפה נכנסים הכללים לתמונה? לדעתי, זו הגדולה שלנו כבני אדם. אנחנו יכולים בשוטף לפתח את הכישורים שעוזרים לנו להתמודד עם המציאות היומיומית שלנו. ובנוסף, אנחנו יכולים לעצור לרגע ולנסח בשפה כזו או אחרת, ולו באופן חלקי ומוגבל, את מה שלמדנו. אז אנחנו יכולים:

• לתעד את מה שאנחנו יודעים
• ללמד אחרים את מה שלמדנו בכוחות עצמנו
• לשפוט את מה שאנחנו עושים בהגיון ולפתח ידע חדש באמצעות חשיבה ודיאלוג
• להפעיל שיפוט מוסרי ולבחון אם מה שאנחנו עושים הוא טוב או רע

בקיצור, ליכולת שלנו לנסח ידע מעשי באופן לשוני היא רצויה כדי לדעת איך עושים דברים, וחיונית כדי לדעת איך עושים אותם יותר טוב.

ומה המטרה של כל החפירה הפילוסופית הזו? 

כמובן - ידע ארגוני. 

צריך להיות ברור לכל מי שעוסק בניתוח עסקי או בהקמת מערכות מידע שהוא נכנס עמוק עמוק לביצת הידע הארגוני המעשי. האם הוא מתבסס על ידע קיים או יוצר ידע חדש? איך אפשר ליצור מודל רלוונטי של הידע הארגוני? מה זה אומר שהארגון "לומד", והאם גם המודל העסקי או מערכת המחשוב יכולה "ללמוד"?

קראתי מספיק פילוסופיה כדי לדעת שהמשך החקירה בנושא (בשני הפרסומים הבאים) לא תגיע לתשובות אולטימטיביות. ובסך הכל זה בלוג, ולא תזה בפילוסופיה. אבל אני בטוח שנוכל להגיע לכמה תובנות מעניינות .

*הציטוט לקוח מכאן : 

 Putnam Hilary. 2001. "Rules, Attunement, and ‘Applying Words to the World’" in  Deconstruction and Pragmatism. 

Edited by Mouffe C., Nagl L. New York : Peter Lang Press

מי שמתעניין בנושא מוזמן לפנות אלי ולקבל המלצות מעניינות לספרים בנושא. 

על מערכות טובות ומערכות מצוינות

בואו נניח לרגע שאנחנו צריכים לקנות/לפתח מערכת ארגונית חדשה. נניח גם שקראנו את הפרסומים הקודמים בבלוג, הבאנו מנתח עסקי שעשה עבודה משובחת במיוחד ואנחנו יודעים בדיוק איזו מערכת אנחנו צריכים. אנחנו לא נבזבז משאבים על פיתוח מיותר... מה תחשב בעייננו כמערכת טובה? כנראה שהתשובה היא - מערכת שעונה לכל הדרישות שהכין המנתח העסקי.

זה טוב, אבל זה לא מצוין...

בשנייה שהמערכת תעלה לאוויר (אם לא חודשיים לפני העלייה לאוויר) יתחילו להגיע השינויים. ולא להתבלבל, אני לא מדבר על באגים (שכנראה גם יהיו). אני מדבר על שינויים עסקיים במבנה הארגוני, בתהליכי העבודה, והכי סביר, בכללים העסקיים. אנשי IT נוטים להתלונן על כמות העבודה שמושקעת ב"רדיפה" אחרי היחידות העסקיות ש"לא מתאפסים על עצמם" וגוזלים משאבים שהיו יכולים להיות מושקעים ביכולות חדשות. זאת טעות חמורה. השינויים האלו הם חלק בלתי נפרד מהלמידה הארגונית, מתגובה לשינויים חיצוניים, ומשיפורים טקטיים ואסטרטגיים של הנהלת הארגון.
(כן, גם כאן אני יכול להעמיק עוד ועוד אבל זה לא יקדם את הפרסום הזה).

מערכת מידע מצוינת, אם כן, היא מערכת שעונה לדרישות, אבל גם כזו שמסוגלת להתאים את עצמה בקלות, והכי חשוב, בזול לשינויים ארגוניים. אחרת גם מערכת שעזרה לארגון לזנק קדימה, תהפוך בתוך זמן לא ממושך למשקולת שקשורה לו לרגל.

הבסיס למערכת מידע מצוינת הוא בדמיון ועקיבות בין המודל העסקי ובין המבנה הלוגי והפיסי של המערכת. שימו לב לציור החביב של פרופ' ג'ון זקמן (הוספתי קישור בטבלת הקישורים לאתר שלו. מאוד מומלץ):

שני דברים אפשר ללמוד מהמודל הזה. על האחד כבר כתבתי - רמת העסק (מנתח עסקי מול יחידות עסקיות), רמת המערכת (מנתח מערכות) ורמת הטכנולוגיה הן שונות לחלוטין. לא מדברות באותה שפה, יש להם כלים ושיקולים שונים.
הדבר השני הוא שבכל זאת, יש משמעות לעמודות. מילון המונחים העסקי הוא בסיס לניתוח הישויות ברמת המערכת ולERD ולמימוש הטבלאות ברמה הטכנית. המבנה הארגוני הוא הבסיס למודל ההרשאות שהוא בסיס למימוש ההרשאות במערכת.

כל רמה היא שונה, אבל אם נשמור על המבנה הלוגי ועל העקיבות בין הרמות נקבל מערכת "דומה" במידה מסוימת למבנה העסקי. ולמה זה טוב? יעיד כל איש BI שניסה לקחת בקשה עסקית פשוטה בסגנון "תציג לי כמה לקוחות מועדפים נטשו את החברה בפילוח לפי היקף הפעילות שלהם" ולחלץ את הנתונים מבסיסי נתונים תפעוליים שמחביאים אותם טוב טוב. (אגב, הבעיה בד"כ היא לא בנתונים. DB בנוי היטב (או מערכת BI טובה)אמורים להחזיק מעמד הרבה זמן)


במערכת שממומשת באופן כזה, שינוי במודל העסקי אמור לעבור תרגום בקלות יחסית לשינוי במערכת עצמה.

המערכת המושלמת היא מערכת שבה חלקים נרחבים מהמודל העסקי מנוהלים בתוך המערכת ומכווינים את פעילותה. שינוי במודל התהליך העסקי גורר שינוי בהתנהלות המערכת, שינוי במודל הארגוני משפיע על מערכת האבטחה, ושינוי בכלל עסקי משנה את הלוגיקה שהמערכת מפעילה.
אנחנו עוד לא שם, אבל ההתקדמות בתחומי BPM, BRM וניהול ישויות היא בהחלט מבטיחה.

בעולם אידאלי המנתח העסקי בכבודו ובעצמו יוכל לפרוס פתרונות עסקיים בלחיצת כפתור.